חזרה לדף ראשי
חזרה לדף ראשי
היסטוריה מידע גלרית תמונות שרותים צור קשר

יין


משקה כוהלי קל, המופק בתהליך תסיסתו של מיץ הענבים.
היין בה"א הידיעה הוא יין ענבים, והוא התחבב על האנושות משחר
ההיסטוריה. הוא טעים לחך ותאווה לעיניים בצלילות צבעו הנאה,
ועוד אלא שהאדם שותה אותו במידה חש על פי רוב התרוממות
רוח ועליצות. אמנם שתייה יתרה של יין משכרת, כמו שתייה יתרה
של כל משקה כוהלי.

היין נזכר הרבה בספרות העולם, בכל התקופות. במקרא נאמר,
"יין ישמח לבב אנוש" ועם זאת יש בו גם התראה:
"אל תהי סובאי יין". אכן, את הנזק הכרוך בסביאת יין
מדגימים כבר ספרי הקדמונים על נוח – הכורם הראשון, ועל לוט ובנותיו.

הדעת המדעית על תולדות האנושות מאשרת את המשתמע
מדברי המקרא, כי ייצור היין לא פיגר בשום מקום אחר גידול הגפן.
במשך העידן הארוך הזה טיפחו הכורמים זנים מיוחדים,
שעלו על האחרים בהתאמת פריים לייצור המשקה האהוב. אך במאה
ה-18 הוקדשה צומת לב לעובדה, שיש יינות שטעמם משתפר
והולך במשך הזמן, וכדאי לשמרם זמן רב לפני שתייתם.

בימי קדם היו המלכים אוצרים יין במרתפים גדולים מתחת
לארמונותיהם, ומשקה זה אף תפס מקום נכבד בסחר העולמי.
למשל, ארמניה וסוריה ייצאו את המשקה לארץ נהריים, והממלכה
המצרית הייתה מייבאת אותו מארץ ישראל ומסוריה. כבר בבבל היו
בתי היין, שנוהלו ברובם ע"י נשים, מקומות מפוקפקים – מבשרי
המסבאות לסוגיהן. מסיבות חשק בבתי העשירים ושועים, שהשתייה
בהם כדת, גם הם אינם דבר חדש, כפי שמעיד הסיפור המקראי על
המשתה בארמון אחשוורוש מלך פרס.
היין ממלא תפקיד נכבד בפולחן של דתות שונות החל באלף השלישית
לפנה"ס (בארץ נהריים), ומעשה עד ימינו.

All rights reserved
eshkolot-hayain
אשכולות היין
054-6120994